14/10/2019

פוטין: לא הצלחה מעצמתית

פוטין הוא לא מנהיג כזה גדול כמו שהיה רוצה שיחשבו עליו
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

פוטין שולט ביד רמה ברוסיה מאז סוף 1999, הוא נתפס על ידי רבים כאחד המנהיגים החזקים בעולם. בעשור הראשון לשלטונו כלכלת רוסיה צמחה במהירות, אולם צמיחה זו, כמו שלטונו, הייתה אשליית כוח ויכולת רוסית ושלטונו למעשה מסווה חולשה רוסית קשה. שלטונו של רוסיה לא שיפור או חיזק את רוסיה, להפך תקופת שלטונו עלולה להיזכר כאחת הקשות לרוסיה או אפילו רגע לפני ירידת כוחה העולמי. וזאת בשל מבנה כלכלתה והפוליטיקה הפנימית שלה שלא אפשרה לה לבנות כלכלה או דמוגרפיה חזקות.

פוטין ניסה למתג את עצמה כמנהיג חזק: הוא רוכב על סוס ללא חולצה, הוא צד נמרים, הוא מביית דובים, הוא לוחם ג'ודו מיומן, הוא טס על מטוס, הוא נוהג בלמבורגיני ועוד. הכול חלק ממסע יחצנות מתוחכם כדי להשתמש "באידיוטים השימושיים"(קישור) של המערב כדי לחזק את כוחה של רוסיה. לא רק במערב, גם בתוך המדינה הוא ניסה למתג את עצמו כמנהיג חזק שמחזיר אותה לשיא ימי הצארים, הוא פטר הגדול, הוא הצאר החדש של רוסיה. אולם גם זו הייתה אשליה. אשליה שרבים בעולם, כולל בישראל, האמינו בה ובכוחו.

בשל המישוריות של רוסיה היא הייתה תמיד חייבת להרחיב את גבולה כדי ליצור לעצמה עומק אסטרטגי. היא המדינה הגדולה ביותר בעולם בגלל שהיא חייבת להיות כזאת מפאת טופוגרפיה פרוצה על מנת לתת לעצמה ביטחון. נפילת ברה"מ הביאה לאובדן כל העומקים האסטרטגיים שלה. מרגע עליית פוטין לשלטון הוא חתר להחזיר לה את אותה שליטה. הוא פלש לגאורגיה ב2008 כדי לתת אוטונומיה תחת חסות רוסית לצפון אוסטיה ואבחזיה וכדי למנוע מגאורגיה להצטרף לנאט"ו. הוא ריכז את הכלכלה, התקשורת, המשפט של רוסיה ועוד בידי מוסקבה. הוא חתר להשתלטות כלכלית על מרכז אסיה ובלארוס. הוא דיכא בכוח את המורדים בצ'צ'ניה. הוא סייע למשטר אסד להישאר בשלטון כשאובמה(וטראמפ) וויתרו על אותה מדינה. הוא פעמיים, ב2006 ו2009, פתח במלחמה כלכלית נגד אוקראינה ופלש לקרים תוך סיפוחה ויצר מלחמת אזרחים במזרח המדינה. הוא היה למנהיג "גדול" שמחזיר עטרה ליושנה. טוב לא בדיוק, היו פה שתי בעיות משמעותיות.

כלכלת רוסיה

האחת היא שכל "הכיבושים הגדולים" האלו הם חלקיים ביותר. קווקז עדיין נמצאת תחת בעיה ביטחונית עם ארגוני טרור רבים. במרכז אסיה איראן, סין, הודו, וטורקיה מתחרות איתה על השפעה. המדינות הבלטיות תחת המשמרת שלו הצטרפו לנאט"ו כשפולין מגדילה את הצבא ואת הבלוק האנטי-רוסי. מדינות הבלקן שהיו תחת השפעה רוסית או הצטרפו לנאט"ו או לאיחוד האירופי. "מהפכות הצבעים" ב3 רפובליקות קודמות שלה החלישו את כוחה בשטחי ברה"מ לשעבר. היא איבדה את לוב של מועמר קדאפי. אוקראינה לא סופחה והיא, תחת הנשיא החדש, מנסה להתקרב למערב בהצלחה תוך הגדלת רכש הנשק מארה"ב. ורוסיה תחת סנקציות קשות שפוגעות בכלכלתה. הסנקציות על רוסיה על ידי המערב הוגברו בתקפות ממשל טראמפ כשהקלף האנטי-מערבי של פוטין והתקשורת במדינה שלמעשה כפופה לו כבר לא עובד על הצעירים. כלכלת רוסיה צמחה בעשור הקדום בצורה מרשימה אבל הצמיחה הזאת התבססה על דלקים ומחירם ולא על מדיניות כלכלית שהביאה לצמיחה.

למעשה התמ"ג שלה צמח בצורה מרשימה מ259 מיליארד דולר בשנת 2000 ל1.6 טריליון דולר ב2008 ואז הוא צנח ל1.2 טריליון דולר ב2009. מה גרם לשינוי כל כך חד? אלו היו מחירי הדלקים. מחיר חבית הנפט עלה מ28 דולר בנובמבר 2001 ל135 דולר באפריל 2008. וגם מחירי הגז היו בעשור הקודם גבוהים כשיחידת חום הגיע כמעט ל15 דולר ואילו היום היא פחות מ3 דולר כשגם מחירי חבית הנפט בקושי מחזיקים מעמד סביב ה55 דולר(לעיתים אף פחות מכך). לרוסיה זו בעיה כלכלית גדולה כשהיא 3 פעמים חוותה משברים כלכליים כבדים ב1998, 2008, ו2014. מבט על הטבלה הבאה של מחיר חבית הנפט לאורך השנים יראה קשר כמעט קונספרטיבי בהשוואה לכלכלה הרוסית ועד כמה רוסיה תלויה במחיר הנפט והגז.

סיפוח קרים אולי הגדיל את התמיכה בנשיא הרוסי ואת הרגשות ש"רוסיה עולה" אבל היא לא, וכך גם נפגעים שיעורי התמיכה בנשיא הרוסי(שבמרץ 2018 נבחר לעוד 6 שנות שלטון) ככל שהחשיפה לתקשורת ואורח החיים החופשי במערב גדלים והמצוקה הכלכלית ברוסיה עצמה גדלה. בחודשיים האחרונים רוסיה חוותה שיעורי הפגנות גבוהים וקשים גם בהשוואה לשנים קודמות. ההפגנות האלו קשורות לשני נושאים. האחד הוא העלאת גיל הפנסיה לגברים מ60 ל65 כשתוחלת החיים בה מאוד נמוכה, 67 לעומת 58 ב2005, בעוד תוחלת החיים העולמית לגברים היא 70 או 76 בארה"ב. גיל הפרישה לנשים עלה מ55 ל63 כשתוחלת החיים לנשים בה היא 77 קצת יותר גבוה מהעולמית שעומדת על 74 וקצת נמוכה מארה"ב שעומדת על 81. בהפגנות האלו השתתפו לעיתים 50,000 בני אדם והן גם היו קשורות לבחירות הפנימיות לראשי הערים והמחוזות ברוסיה כשהמפגנים טוענים כי פוטין אוסר על בחירות דמוקרטיות ומגביל אותן באמצעות כלי התקשורת והמשפט שנמצאים תחת אחריותו ואוסר על מועמדים חזקים להשתתף בהן. רוסיה היא אחת המדינות המושחתות בעולם, מושחתת מהודו, סין, פקיסטאן, ואפילו איראן והיא נמצאת כמעט במקום 100 בעולם מבחינת חופש כלכלי, כלומר היא לא חופשית כלכלית כלל. במהרה מהפגנות על רקע העלאת גיל הפרישה ואי החופשיות בבחירות הן הפכו להיות הפגנות נגד אלימות משטרתית ומעצרים המוניים. בהפגנה אחת בסוף יולי נעצרו מעל ל1,000 בני אדם כי השתתפו בהפגנה "לא חוקית". המפגינים, ברובם צעירים, לא סומכים עוד על השלטון כששיעורי התמיכה בשלטון הולכים ויורדים. למעשה סקר אחד הצביע כי קרוב למחצית מהצעירים במדינה רוצים להגר מערבה וכך סך הכול 17% מהרוסים ובין הגילאים 30-45 22% רוצים להגר לתמיד. יש בה האשמות גוברות כלפי הדיקטטורה של פוטין וכלפי הקמת הrosgvardiya ב2016, המשמר האישי שלו שאחראי לדיכוי מהומות ומתנגדים פוליטיים(במשמר זה אפשרות לראות ss מודרני).

הילודה ברוסיה היא נמוכה מאוד ועומדת על 1.58 ילדים לאישה בממוצע. האוכלוסייה בה צונחת, כתוצאה משינויי ריבוי טבעי, לעיתים במאות אלפים בשנה. יחד עם זאת האוכלוסייה הכללית בה לא צונחת בגלל הגירה של רוסים ממדינות הלוויין הקודמות שלה ואוכלוסייה מוסלמית שמהגרת אל תוך רוסיה עצמה. למעשה בדרום רוסיה(הקווקז ודרום הוולגה) אחוז המוסלמים עולה בהדרגה. כך 20% מאוכלוסיית צ'צ'ניה היו רוסים לפני 20 שנים והיום רק 2% ואוכלוסיית מחצ'קלה(בירת דגסטאן) הייתה 20% רוסים והיום רק 5%. בשילוב עם אפשרות של הגירה רוסית מערבה האופי הדמוגרפי עלול להשתנות מהר יותר.

מאז עליית פוטין לשלטון נסגרו בה 25,000 בתי ספר בשל אי יעילות וירידת אחוז ומספר הצעירים. מכון "זיהאן על גאופוליטיקה" טוען כי מערכת החינוך הרוסית קרסה עם קריסת ברה"מ וכי המהנדסים ועיקר המוחות שלה הם בני 50 ומעלה היום(מכון זה גם טוען כי היא תקרוס כמדינה בתוך 40 שנים). יחד עם זאת נסגרים בה בתי חולים, מושבתים מטוסים ועוד. עיקר ההכנסות שלה מהעשור הקודם הופנו לבניית עוד צינורות נפט וגז לאירופה, עוד השקעות בהפקת משאבים וכריית מכרות וכו'. 80% מהייצוא שלה הוא משאבים ודלקים ו50% מכלל התקציב הממשלתי שלה מבוסס על ייצוא גז, זהו מצב חמור ביותר לא רק לכלכלה שלה אלא לעצם היציבות הרוסית, במיוחד כשלוקחים בחשבון אפשרות להרחבת ייצוא הגז האמריקאי וירידת מחיר הגז העולמי.

כישלון מנהיגותו בה לידי ביטוי בביקורות רבות נגדו, אפילו של תקשורת פרו-רוסית שתומכת במדיניות חוץ רוסית לוחמנית יותר. זו טוענת כי פוטין פוגע באוכלוסייה הרוסית והדמוגרפיה שלה, אפשר לנאט"ו להתחזק ולהתקרב לגבולה, ושיעורי התמיכה בו ירדו מ57.2% בינואר 2018 ל32.8% בינואר 2019.

רוסיה חווה המשך סנקציות, המשך התחזקות פולין והגוש האנטי-רוסי שלה, המשך ירידה כלכלית, אפשרות לקריסה כלכלית של ממש אילו מהפכת הפצלים תתרחב וארה"ב תנגוס בשוק הגז האירופי(מכאן צריך להבין כי סנקציות על איראן ומתיחות במפרץ טובות לה כי הן שומרות על מחירי דלקים גבוהים), אופוזיציה גוברת לשלטון בתוך המדינה ואי אמון בקרמלין וכו' כשתעשיית הנשק והאטום שלה או כלכלת המשאבים שלה לא מסייעות לה יותר.

לרוסיה במקרה כזה יש שני כיוונים לצעוד אליהם, רפורמות כלכליות, או לוחמנות גוברת.

להורדת קובץ pdf עם הפניות למקורות מידע

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram