11/02/2020

מצרים וקרן המטבע הבין לאומית

מה תפקיד הלוואות חיצוניות בגאו-פוליטיקה המצרית
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

ב30 בינואר פורסם בעיתון אשרק אל אווסט שמצרים דוחה הצעה להלוואה חדשה של קרן המטבע הבין לאומית. הדחייה באה בטענה כי החובה של מצרים כבר צנח מ6.5 מיליארד דולר לפני מספר שנים ל900 מיליון דולר ביוני 2019, רובו שהיה לחברות נפט כבר שולם. הבנק המרכזי של מצרים מדווח על שיפור וצמיחה כלכלית והנגיד שלה טרק עמר רוצה רק את המומחיות של הקרן אבל לא תשלומים. המומחיות לשינויים ורפורמות בכלכלה המצרית.

המטרה של קרן המטבע הבין לאומית היא לתת הלוואות וסיוע כלכלית למדינות בעולם כדי לשפר את כלכלתן תוך שינוי המבנה הכלכלי לליברלי יותר. זאת תוך שינוי שערי החליפין, הפחתת הסובסידיות, מחיקת הלוואות כדי לאפשר צמיחה כלכלית והגדלה של המשק במדינה, והשתתפות גדולה יותר של כוח העבודה. ההלוואה המפורסמת ביותר היא הeff זו הלוואה לטווח ארוך שהקרן נותנת למדינות נחלשות ובעלות מבנה כלכלי ופוליטי ריכוזי. הלוואה ניתנת בפעימות תוך הבטחת המדינה שמקבלת את ההלוואה לשינויים מבניים, שוב פעם בעיקר ליברליזציה של המשק, הקטנת המגזר הציבורי והגדלת התחרות.

מצרים החלה לקבל את הפעימות האלו מקרן המטבע הבין לאומית בנובמבר 2016 ועד סוף 2019 קיבלה סך הכול 12 מיליארד דולר. ביולי 2019 הקרן פרסמה דו"ח שמברך את מצרים על הצלחת התוכנית. המטרה שלה למצרים הייתה הקטנת המגזר הציבורי(קצת בעייתי בגלל תפקיד הצבא בכלכלה והפוליטיקה), הקטנת הסובסידיות, הוצאת הנשים והצעירים לשוק העבודה וכו'. החוב של מצרים אומנם ירד מ94% לעומת התמ"ג ב2016 ל60% בלבד בסוף 2019 אבל האפשרות שלה לשמור על צמיחה קבועה בכלכלה שלה היא מאוד מוגבלת ללא יבוא והדחייה שלה את הקרן להלוואה נוספת היא קצת לא מובנת.

צריך להבין כי מצרים, בעלת אוכלוסייה של 100 מיליון תושבים ותגיע ככל הנראה ל151 מיליון עד 2050 עם פירמידה מאוד צעירה, היא מדינה חלשה כלכלית. למעשה הקרן הסבירה בדו"ח שלה שיש לה עוד דרך ארוכה של ליברליזציה כלכלית, של הורדת המחירים תוך קיצוץ סובסידיות והפחתת המחירים בשרשרת אספקת המזון. השיפור הכלכלי שלה ב3 השנים האחרונות נובעת בצורה ישירה מסיוע הקרן(וגם מהפחתת מה שכונה "האביב הערבי" והיציבות בה). המטרה של הסיוע הזה היא להפוך אותה למדינה בעלת שוק חופשי עם כוח קנייה מקומי אוכלוסייה צרכנית ויצרנות נרחבת. אבל היא לא כזאת. למעשה שליש מהכלכלה שלה מבוססת על השקעות זרות(כ100 מיליארד מתוך כ300 מיליארד) והיא מייבאת פי 2.5 מאשר מייצאת. היא נשענת רבות על תמיכה בהשקעות ומסחר עם סעודיה, איחוד האמירויות, טורקיה, גרמניה, איטליה, וארה"ב.

למרות האוכלוסייה הגדולה והצעירה שלה(שיכולה להיות בסיס לשוק מקומי וחזק) האבטלה בה ב2019 עמדה על 11.29% בסך הכול ובקרב הצעירים במדינה(גילאי 15-24) על 32.4% כשהתמ"ג לנפש בה היה ב2018 2,549 דולר(לעומת 3,600 דולר ב2015). מה שמן הסתם מביא למצב שמגביל את היכולת שלה להיות בעלת כלכלת שוק מקומי וחופשית עם כוח קנייה חזק. היא עוד רחוקה מלהיות כזאת ולכן עדיין נשענת על סיוע חיצוני. בנוסף לאלו חשוב לציין שמצרים היא בעלת משבר מים חריף, בסכסוך עם אתיופיה על מקורות מי הנילוס, ולמרות שיש לה יותר גז ונפט מישראל היא תדרוש כמה שיותר דלקים כדי להזין את האוכלוסייה הצעירה שלה והכלכלה הצומחת הזאת. וזו יכולה להיות אחת הסיבות למה היא מתעצמת צבאית דווקא בסיני נגד ישראל, למנוע את בניית צינור הגז שלנו לאירופה.

האוכלוסייה הגדולה הזאת היא מכשלה ועלולה להתקומם כמו ב2011 נגד המשטר הצבאי אילו זה לא יספק לה תעשייה. לכן היא ממשיכה לקבל סיוע חיצוני. מדינות כמו רוסיה, סין, צרפת, איטליה, סעודיה, וארה"ב מנסות למשוך אותה ואת המיקום האסטרטגי החשוב שלה(תעלת סואץ) לצידן. רוסיה חסרה את ההון לעשות זאת ואילו ארה"ב השקיעה בה לאורך השנים עד 2017 79 מיליארד דולר. למעשה מצרים היא המדינה השנייה בעולם(אחרי ישראל) בה ארה"ב משקיעה. אלו השקעות צבאיות, בשוק החקלאי שלה ועוד, ב2018 הן נעמדו ב1.413 מיליארד דולר. זו דרך של ארה"ב לשמור אותה לצדה מאז סוף שנות ה-70 וזו דרך של מצרים(יבואנית החיטה הגדולה בעולם) להזין את אוכלוסייתה ושזו לא תמרוד.

כמובן שלא רק ארה"ב עושה זאת. סין רואה במצרים נתיב חשוב "בדרך המשי החדשה". מצרים בונה עיר בירה חדשה מזרחית לקהיר שאמורה לשכן 7 מיליון בני אדם ובשביל זה היא חייבת הון חיצוני. באפריל 2019 הדיקטטור שלה, סיסי, ביקר בסין ונפגש עם שיג'ינפינג(עוד דיקטטור). השניים הסכימו כי סין תלווה לה 3 מיליארד דולר, כסף איתו היא תוכל לבנות את העיר ולהעסיק את האוכלוסייה שלה. אולם בינואר 2020 פורסם כי ישנם עיכובים באותה הלוואה. בכל אופן ההישענות שלה על סיוע חיצוני חשובה לה.

מצרים היא לא רק נתיב מסחר בגלל תעלת סואץ בשביל סחורה גולמית. היא גם נתיב מעבר דלקים בשל צינור הנפט summed ומעבר נפט וגז נוזלי דרך התעלה. התפקיד הזה הופך אותה לחשובה עבור שחקניות רחוקות. אבל האוכלוסייה הסונית הגדולה שלה הופכת אותה לשחקנית חשובה עבור מדינות המפרץ נגד איראן. בנובמבר 2019 פורסם כי מצרים ואיחוד האמירויות ביחד עומדות להשקיע 20 מיליארד דולר(בעיקר במצרים) כדי לפתח את הכלכלה שלה, זאת לאחר שבשנים קודמות סעודיה וכוויית הבטיחו להשקיע בה 12 מיליארד דולר. מדינות המפרץ פשוט לא יכולות לאפשר לה ליפול להשפעה איראנית או טורקית. והשקעות בה ובכלכלה הלא מפותחת שלה מאפשרות להן את ההזדמנות הזאת.

מכאן גם צריך להבין את ההתעצמות הצבאית שלה. לא רק נגד ישראל בגלל גז לא רק נגד טורקיה בגלל גז לא רק נגד אתיופיה בגלל מים אלא גם כדי להיות קניינית נשק גדולה של מעצמות ושחקנית חשובה שמעצמות תרצנה להשקיע בה.

להורדת pdf עם הפנייה למקורות מידע

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram