12/10/2019

טבעונאות וגאו-פוליטיקה?

מחקר חדש ופורץ דרך על איך ישראל יכולה להיות עצמאית תזונתית
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

עצמאות תזונתית אומרת למעשה שמדינה מייצרת לעצמה את כל המזון שלה או לפחות את כל הסל הקלורי שלה. היא יכולה לחיות לבדה, אפילו בסוג של מצור, ועדיין לשבוע תוך מילוי כל הצרכים הבריאותיים שלה. זהו כביכול מצב אידאלי אבל הוא נדיר בעולם. עצמאות תזונתית דורשת קרקע רחבה ופורייה לחקלאות, כמות גדולה ומספקת של מים, כוח עבודה מיומן ומקצועי, ומיכון עם טכנולוגיה מתאימה, לצד זאת אקלים בהתאם לגידולים החקלאיים. אם למדינה יש את כל אלו בכמות שמספיקה לגודל האוכלוסייה שלה אז יש לה עצמאות תזונתית. אבל זהו לא מצב נפוץ במיוחד, בטח שלא בישראל שבה יש מהרגעים הראשונים של הציונות מחסור במים עם שטח חקלאי מדברי וסלעי ברובו כשהשטחים הפנויים הולכים ופוחתים בעיקר לטובת בנייה למען שיכון האוכלוסייה הצומחת. ישראל היא לא היחידה בבעיה הזאת לאור הבצורת המזרח תיכונית עם כמויות מים הולכות ופוחתות בעולם כשדו"ח של הבנק העולמי מ2018 מציין כי עד 2050 עלולים להיות בעולם עד 143 מיליון עקורים ופליטים בשל בעיות אקלים, בין היתר מחסור במים וקרקע ראויה לחקלאות.

אולם למרות זאת חוקרים ישראלים מאמינים כי בשינוי הסל התזונתי של אזרחי ישראל והגידולים החקלאיים אפשר כי ישראל תגיע לעצמאות תזונתית כבר ב2035. בדצמבר 2018 התפרסם בכתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה" מחקר ששם לעצמו מטרה להביא את ישראל לעצמאות תזונתית על בסיס חקלאות צמחית. כמות המים בישראל הולכת ומצטמצמת, לפחות כמות המ"ק המתחדשת לנפש. לפי הבנק העולמי זו צנחה מ146 ב1992 ל91 ב2014. ההתפלה הולכת ומתרחבת אבל זו מופנית(בשל העלות הגבוה של בניית תשתיות בתחום וההתפלה עצמה) לצריכה ביתית ולא לחקלאות. ב2016 55% מהמים בישראל כבר הופנו לחקלאות, אלו היו מי גשמים, מי קולחין או פשוט מים ממוחזרים אבל זה מציין על המחסור החריף במים בישראל (והלבנט בכלל). לכן זה לא פלא שב2017 99% מהדגנים, 90% מהדגים, 61% מהבוטנים קטניות ואגוזים, ו58% מבשר הבקר יובאו לישראל פשוט אין מספיק מים או שטחים טובים לחקלאות(או בריכות דגים).

פה בדיוק נכנס המחקר לפתור את הבעיה. הוא טוען, ביעילות רבה, שהבעיה היא לא המחסור במים או באדמה אלא ניצול לא ראוי שלהם. יש בישראל כ4.35 מיליון דונם לחקלאות אבל השימוש בהם מגוון. מתוכם קרוב ל20%(קצת מעל ל800,000 דונם) מיועדים לגידולי מספוא או גידולים לא למאכל כמו פרחים. יש גידולים כמו הדרים או שמן זית שתופסים שטח רב אבל מעניקים כמות קטנה של קלוריות ויש גידולים כמו בקר שדורשים שטח רב גם לבקר עצמו וגם לגידולי מספוא או מאכל לחיות.

החקלאות הישראלית

כותבי המחקר טוענים בעד החקלאות האינטנסיבית כלומר השקעה מרבית בדונם עם מים, צינורות, טכנולוגיה מתקדמת, חממות וכו' כדי להגדיל דרסטית את התפוקה ואת הערך התזונתית של הגידולים. הוא טוען בעד גידולים כמו בננות, מלפפון ועגבניות על פני שמן זית, חומוס ושקדים. הסיבה? אלו מפיקים כמות גדולה יותר של קלוריות, חלבונים, פחמימות וכו' לדונם עם צריכה קטנה יותר של מים. כך גם גידולים כמו חציל, כרוב, חסה, גזר מפיקים תנובה גדולה יותר לדונם בעלות המים(אך פחות קלוריות לדונם). כלומר יש דרך ממשית להביא לאספקת כל הקלוריות הנדרשת עם פחות מים ושטח. בין היתר הם ממליצים על וויתור על משק בעלי הכנף(עופות, ביצים וכו'), הסתמכות הולכת וקטנה על משק החלב, צמצום גידולי המזון והמספוא לבעלי חיים כולל שטחי המרעה ופשוט לעבור לגידולים צמחיים אינטנסיביים. גם גידולי הדרים יהיו פה מיותרים מפני שהם תופסים שטח רב יחסית לתפוקת הקלוריות.

הכותבים מוסיפים שמלבד העצמאות התזונתית שלא תהייה מושפעת מסיכונים של רעב עולמי בגלל בצורות או מבעיות גאו-פוליטיות ישראל תרוויח גם סל תזונתי בריא יותר עם פחות לסיכונים כמו מחלות לב. או במילים אחרות למרות שרק 5.2% מאזרחי ישראל הם טבעונים יותר ויותר צריכים להיות כאלו.

על פניו יש בכך הרבה היגיון, לפחות מהזווית התזונתית והגאו-פוליטית. ישראל תפנה את כל השטחים החקלאיים שלה ואת כל השימוש במים לחקלאות צמחית אינטנסיבית, הכול יגודל בחממות, ובשיטות המתקדמות ביותר עם תפוקת הקלוריות והתזונה הגבוה ביותר לדונם. ישראל תוכל לגדל את כל הקלוריות שלה ללא כל סיכון של מחסור ביבוא. אולם מנגד יש כאן שתי בעיות חברתיות מהותיות:

  1. נדרש צורך לכפות על חקלאים לוותר על גידולים כמו בקר, עופות, חיטה, פרדסים, ועוד ועוד כדי לעבור רק לחקלאות צמחית. מה שאומר כפייה תעסוקתית והתערבות כבדה של המדינה במגזר החקלאי כדי שדבר כזה ייצא לפועל.
  2. שינוי מוחלט של כל סל התזונה של אזרחי ישראל כשאלו יעברו למצב של אכילת פירות וירקות בלבד(או רק ירקות) ומוצרים, כמו סוכרים, ייובאו ולא יאכלו להיות מגודלים בישראל. האזרחים יהיו חייבים להרגיל את עצמם לתזונה טבעונית בין אם הם רוצים או לא. וזה כבר נושא בעל השלכות פנים מדיניות כבדות הרבה יותר מאשר מדיניות חוץ של מדינה.

האם אזרחי ישראל יהיו מוכנים לכך?

להורדת קובץ pdf עם הפניות למקורות מידע

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram