22/10/2019

התחרות על שוק הנשק העולמי

ההתפתחויות בשוק הנשק העולמי בשנים 2014-2018
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

כבכל שנה מכון sipri מודד את היקף מכירות הנשק בעולם. במרץ 2019 הוא הוציא דו"ח שמסכם את השנים 2014-2018 לעומת 2009-2013 ואת השינויים בשוק הנשק העולמי. הדו"ח האחרון הראה מגמת התחזקות בשליטה האמריקאית בשוק הנשק העולמי ואילו היחשלות של רוסיה באותו שוק. חשוב להבין פה שני דברים. האחד הוא כי מכירות נשק הן לא עניין של שוק פתוח וקפיטליסטי והן לא נעשות בחופשיות ברחבי העולם, הן בעלות משקל דיפלומטי ומעצמתי כשמדינה אחת מוכרת למדינה נשק היא למעשה קונה אותה גם מבחינות אחרות. השני הוא כי מכירות הנשק בשנים האחרונות בעולם, ומאז תחילת שנות ה-90, הולכות וגוברות. ארה"ב נמצאת במגמת בדלנות גוברת עם פחות חיילים שפרוסים ברחבי העולם, בין אם באירופה המזרח התיכון או מזרח אסיה, וכוונות להסיג את שארית הכוחות האמריקאים מעיראק, אפגניסטאן, ואפילו צמצום נוכחות בגרמניה וקוריאה הדרומית. הפירוק של המסגרת של ברטון וודס מעלה מתחים גאו-פוליטיים קודמים מעל פני השטח ומתחים אלו כוללים אפשרות למלחמות(כמו בין הודו לפקיסטאן או איראן וסעודיה) מה שאומנם עלול להיות משבר הומניטרי אבל מנגד יכול להיות פוטנציאל לרווח כלכלי גדול וכוח מעצמתי לחברות הנשק ומעצמות העולם.

ייצוא נשק

2014-2018 חווה צמיחה של 7.8% בייצוא הנשק לעומת 4 השנים שקדמו להן, כשהייצוא למזרח התיכון צמח ב87% באותן שנים בעוד הוא יורד במעט בשאר רחבי העולם. הייצוא האמריקאי צמח ב29% באותן 4 שנים והיא הפכה להיות הדומיננטית בשוק הנשק העולמי בצורה גדולה יותר לעומת 4 השנים שקדמו להן ושולטת בסך הכול ב36% מסך שוק הנשק העולמי כשרוסיה חוותה צניחה ב17% מה שהוריד אותה לרק 21% מהשליטה בשוק הנשק העולמי. עבור רוסיה מדובר לא רק בפגיעה בכוחה הכלכלי, שכן ייצוא נשק מהווה מעט מעל ל5% מכלל הייצוא שלה(19 מיליארד דולר ב2018), אלא גם בכוחה המעצמתי. היא מייצאת מנשק קל, מלט"ים, טנקים, מסוקים, מטוסים, רקטות, נ"מ, נ"ט, ציוד צבאי, ואף ציוד שקשור לתחום החלל. רוסיה היא שחקנית משמעותית בשוק הנשק העולמי. הירידה בהיקף באה בין היתר בגלל סנקציות על וונצואלה, ירידה בייבוא של הודו וסין ממנה, ירידה בייבוא של וייטנאם או מדינות דרום מזרח אסיה ממנה בגלל או משברים כלכליים או בחירה בספקיות אחרות. אך היא כן הגבירה את הייצוא למזרח התיכון.

ייצוא נשק sipri

בשנות ה-20 וה-30 רוסיה הייתה ספקית נשק חשובה לטורקיה ולאחר מכן למשטר השאה של איראן. היא איבדה את השווקים האלו לטובת האמריקאים. במלחמה הקרה היא הפכה להיות הספקית העיקרית של מדינות ערב, מאלג'יריה במערב(מרוקו הייתה שוק אמריקאי) ועד עיראק ותימן במזרח. סוריה ומצרים היו הלקוחות החשובות שלה כשאיבוד השוק המצרי ב1979 היה מכה קשה עבורה. מאז 2013 עם עליית סיסי לשלטון היא שוב מגבירה את הייצוא למצרים(שמצדה נמצאת בתהליכי התעצמות צבאית ניכרים) היום 60% מהנשק המצרי מקורו ברוסיה\ברה"מ כשיש שיתופי פעולה אנרגטיים גוברים בין המדינות, בתחומי הגז והאנרגיה הגרעינית, וב2016 הן קיימו לראשונה תרגיל ימי משותף בים התיכון. רוסיה רוצה לבנות בה נמלים צבאיים בדומה לנמל טרטוס בסוריה, כשסוריה היא כבר שוק רוסי סגור. מצרים זוכה למענק שנתי מארה"ב בגובה 1.3 מיליארד דולר ובאפריל 2019 היא התקדמו להסכם צבאי בהיקף מיליארד דולר כשארה"ב רוצה לשמור את המדינה הזאת ואת השוק שלה סגור בשביל חברות הנשק והאנרגיה שלה ולא של רוסיה. רוסיה רואה בהפלת מועמר קדאפי מהשלטון מזימה נגדה שכן בין המדינות היו הסכמי נשק ואנרגיה משמעותיים. לרוסיה, בעלת שפע עצום של דלקים, והמזרח התיכון, גם שפע עצום של דלקים, יש שיתופי אנרגיה גדולים(כמו תיאום מחירים עם אופ"ק). רוסיה גם בונה כורים גרעיניים בטורקיה, משתפת פעולה עם תוכנית הגרעין הירדנית, תומכת בזו האיראנית והסעודית. יש בניית צינורות גז וייצוא גובר לטורקיה. אלו תחומים מדינתיים בדומה לנשק וקשורים בהם.

אך למרות זאת ארה"ב מנצחת אותה. 52% מהייצוא האמריקאי בתקופה הזאת הגיע למזרח התיכון, כשסעודיה היא הלקוחה החשובה ביותר שלה(מקום שני היא אוסטרליה) הייבוא הסעודי בתקופה הזאת צמח בסך הכול ב192%, אלג'יריה 55%, עיראק 139%, כוויית 348%(כשסך הכול 87% מהייבוא הוא מארה"ב). המזרח התיכון היווה רק 20% מייבוא הנשק ב2009-2013 ואילו ב4 השנים הבאות 35% הסיבה ברורה, המתיחות הגוברת והסיכוי הגובר למלחמה במפרץ הפרסי או מלחמה בקנה מידה מלא בלבנט היא הזדמנות כלכלית גדולה עבור המעצמות. מצרים הגבירה את ייבוא הנשק ב206%(תחרות בין ארה"ב, רוסיה, וצרפת על השוק שלה). ישראל הגבירה את ייבוא הנשק שלה ב354%!(64% מארה"ב, 27% מגרמניה). גם במזרח אסיה יש הגברה בייצוא הנשק. יפן מייבאת את רוב הנשק שלה מארה"ב ובתקופה הזאת הייבוא צמח ב15% טייוואן גם הגדילה משמעותית את הייבוא כשרובו המוחלט הוא מארה"ב כנ"ך לגבי תאילנד או מדינות אחרות ובעיקר אוסטרליה. אלו מדינות שרואות את ההתחזקות של סין איום משמעותי וארה"ב מסייעת להן לבנות בריתות נגדה בין היתר ימיות בין סין הדרומי. במאי 2019 נפגשו אבה וטראמפ ביפן כשהם חתמו על הסכמי סחר ונשק מחודשים, שכוללים בין היתר מכירת 105 מטוסי קרב מותאמים ללחימה ימית והסבת שתי נושאות מסוקים לנושאות מטוסים. קוריאה הדרומית (שבשטחה יש עוד 30,000 חיילים אמריקאים) רואה באיום את האפשרות של הסכם מחודש בין ממשל טראמפ לקוריאה הצפונית ואת האפשרות לפינוי חיל המצב האמריקאי יחייב אותה להגדיל את תקציב הביטחון ולרכוש עוד נשק. זה עומד היום על 2.6% ואילו באמצע שנות ה-80 עמד על 6.46%. וכמובן שישנה לוב של ח'ליפה ח'פתר שיכולה להיות יעד לאנרגיה ושוב פעם שוק הנשק.

ייצוא נשק sipri

ישראל הגבירה את ייצוא הנשק שלה ב60% באותן שנים כש46% מהייצוא שלה הוא להודו, 17% לאזרבייג'אן, ו8.5% לוייטאנם(43% מכלל הייבוא של אזרבייג'אן הוא מישראל). ישראל מובילה בתחומים רבים בעולם כשאחד מהם הוא מלט"ים. התחום הזה(שכולל רחפנים) הולך וגובר בשנים האחרונות בגלל החשיבות שלה ללחימה בטרור, במזרח התיכון ואפריקה, וגם לאפשרות שלו להתקפות טרור נגד מתקנים מתקדמים או בהתקפות נחילים. ישראל היא גם שחקנית בייצוא בליסטי עם הברק 8 לאזרבייג'אן. התחום הבליסטי, שהיה עד לפני עשור אמריקאי, חווה תחרות עם צרפת, רוסיה, סין, ואחרות שמתחרות בו. גם טורקיה רואה בעצמה שחקנית משמעותית עם ייצור גובר של נשק מתקדם והכפלה בייצוא שלה בשנים האחרונות.

תעשיית הנשק של טורקיה

לכך אפשר להוסיף את נאט"ו שארה"ב דורשת ממנה להגדיל את תקציב הביטחון של המדינות האירופאיות ללפחות 2%. במרץ 2017 כחלק מפגישתו עם מרקל הוא נתן לו "חשבון" בסך 300 מיליארד דולר על סיוע מאז 2002. ממשל טראמפ הוא בדלני ביותר ומתנגד לסיוע האמריקאי לאירופה. רק מדינות בודדות כמו: בריטניה, יוון, אסטוניה, ליטא, לטביה, ופולין מקציבות לפחות 2% מהתמ"ג שלהן לביטחון, האחרונות עושות זאת רק מ2014 בגלל האיום הרוסי. מה שאומר שמשבר במזרח אירופה או אפילו במערבה הוא הזדמנות כלכלית עבורה.

בכל אופן אפשר לסכם כי לאחר פירוק המסגרת של ברטון וודס וללא איום מתוך "ארץ הליבה" אין סיבה לסבסד ולממן בעלות ברית כשאפשר למכור להן נשק. מדינות כמו טורקיה, או הודו, או פולין, או סעודיה, הן הזדמנות למכירת נשק גדולה גם על חשבון אינטרסים ביטחוניים קודמים. עבור רוסיה מדובר באיום גדול על כלכלתה והשפעתה.

להורדת pdf עם מקורות מידע

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram