05/03/2020

הסכסוך המצרי-אתיופי

האם מצרים ואתיופיה במסלול התנגשות?
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

סכר הרנסנס שאתיופיה בונה אמור להיות הסכר הגדול ביותר באפריקה, שטחו בקמ"ר יהיה גדול יותר משטחה של העיר לונדון והוא עלול לחסום 85% מאספקת המים של הנילוס המצרי. הסכר האתיופי יהיה בנוי בדיוק על הגבול בין אתיופיה לסודאן הצפונית ומי אגם טנה האתיופי יהיו בשליטה מלאה של המדינה. עצם השם "רנסנס" הוא לא מקרי ונועד לתת את ההבנה כי אתיופיה אמורה להיות בשחר של עידן חדש מבחינה כלכלית ותרבותית. היום כמחצית אוכלוסיית אתיופיה היא ללא חשמל, וייצור החשמל במדינה הוא כ4,000 מגה וואט ואילו הסכר ייצר כ6,000 מגה וואט כלומר כל המדינה תהייה מחוברת לחשמל עם עודפים לייצוא. קשה להפריז בחשיבות הכלכלית העצומה פה. אם חצי האוכלוסייה מתווספת לרשת החשמל מה זה אומר מבחינה כלכלית? יותר כוח קנייה, יותר ייצור, יותר תרבות, יותר פעילות אינטרנטית זו לא פחות מרמה של מהפכה תעשייתית.

אולם מצרים לא מתלהבת מהסכר הזה. 99% מהמים של המדינה מגיעים מהנילוס וכשנכון ל2019 24.6% מכוח העבודה המצרי עוסקים בחקלאות כל ירידה במפלס הנילוס היא פשוט אסון חברתית פנימי ועלולה לגרום להפיכה נוספת. מצרים, סודאן, ואתיופיה מנהלות כבר מספר שנים משא ומתן סביב הסכר, בעיקר סביב מילוי המאגר המלאכותי שאתיופיה רוצה ליצור בזכות בנייתו. אתיופיה רוצה כי הוא ימולא ב3 שנים ואילו מצרים ב15 שנים, מהירות מילוי הסכר תשפיע על מפלס הנילוס ולכן כמות מי השתייה של מצרים ושטח החקלאות שלה. לפי הערכה אחת מילוי הסכר ב10 שנים יגרום לאיבוד 14% מאספקת המים המצרית ו18% משטחי החקלאות שלה. ואילו ב7 שנים 22% מאספקת המים ו33% משטחי החקלאות, ומילויו ב5 שנים איבוד 36% מאספקת המים המצרית ו50% משטח החקלאות שלה יחד עם איבוד שטחי חקלאות נרחבים בדלתא. מדובר בלא פחות מאסון למצרים שהולך ומתקרב.

בין המדינות יש מתיחות סביב הסכר שאותו אתיופיה התחילה לבנות ב2011. השנה הזאת היא לא מקרית בשל המצב החברתי המתוח במצרים שהיא ניצלה ומאז היחסים שלהן מתוחים. בפברואר 2018 היא האשימה את מצרים כי זו תומכת ביריבה שלה, אריתריאה, כנגד אתיופיה בגלל הסכר ובאוקטובר 2019 אבי אחמד אמר כי ארצו מוכנה למלחמה נגדה והיא יכולה לגייס מיליונים להגנה על הסכר. צריך לזכור כי למרות שיחות קיימות יש כמה משברים על הפרק מבחינת כמות המים: בצורות, התחממות גלובלית, וצמיחה מהירה ביותר של האוכלוסייה. נכון ל2019 יש במצרים כ100 מיליון בני אדם ועד 2050 אוכלוסייתה צפויה לצמוח ל159 מיליון ואילו אוכלוסיית אתיופיה עומדת על כ100 מיליון היום ותעמוד על 205 מיליון בשנת 2050. הכפלת האוכלוסייה הזאת לא מקלה בכלל על מצרים שחווה כבר היום מחסור רציני במים. לאתיופיה יש שפע של מים לעומת מצרים(1,243 מ"ק מים מתחדשים לנפש בשנה) ובשבילה מדובר בשלב כלכלי בעל השלכות פוליטיות וצבאיות ומעמדה במזרח אפריקה והיבשת בכלל. בסוף פברואר פורסם כי הסכר כבר נמצא בשלביו האחרונים וזה נראה שהזמן למשא ומתן הולך ונגמר. בנובמבר 2019 סיסי ביקש מטראמפ להיות המתווך במשא ומתן מתוך תקווה שארה"ב תבחר את הצד המצרי אבל בין אם זה יקרה או לא ההתנגשות היא רק עניין של זמן.

שאלה טובה פה היא למי יש את הסיכוי הטוב ביותר לנצח. קודם כל למצרים יש את היתרון מבחינת תקציב ביטחון. תקציב הביטחון האתיופי הוא נכון ל2018 541 מיליון דולר(בהצלבת נתוני הבנק העולמי). ואילו של מצרים היא 3.128 מיליארד דולר באותה שנה(גם באותה הצלבה). לפי מקור אחר תקציב הביטחון שלה הוא 7.4 מיליארד דולר יחד עם סיוע שנתי של ארה"ב על סך 1.3 מיליארד דולר ואילו של אתיופיה רק 330 מיליון דולר נכון ל2015. ברור למי יש את היכולת לבנות צבא גדול ולתחזק אותו עד כדי ניצחון בקרב. כוח האדם המצרי הוא 440,000 סדירים ו480,000 מילואים ואילו של אתיופיה 162,000 סדירים. למצרים יש יתרון משמעותי מבחינת כמות ואיכות הטנקים שלה לעומת כמות מצומצמת של טנקים אתיופיים, מרביתם מתוצרת סובייטית מיושנת. על פי פרסום של ביזנס אינסיידר מינואר 2020 הצבא המצרי הוא ה-12 החזק בעולם, כשאתיופיה בכלל לא נמצאת באותה רשימה. ככה שמבחינת כוחות היבשה ברור למי יש את היתרון.

אבל המרחק לקרב כזה הוא גדול. יש כ1,000 ק"מ בין אגם אסוואן לגבול האתיופי. המרחק הזה עובר בשטח המישורי של סודאן הצפונית לצפון אתיופיה, אזור הררי יותר ככל שנכנסים למדינה. גם אם ח'ארטום תאפשר את המעבר הזה מדובר למעשה בהתנגשות שתוביל מעצמות לטובת הצדדים המקומיים. איראן, סעודיה, טורקיה, ואפילו צרפת, כל אחת תחפש להתערב. צרפת יכולה לעמוד לצד אתיופיה כשהיא מחפשת להרחיב את ההשפעה שלה במזרח אפריקה, במרץ האחרון היא אפילו חתמה על חוזה ביטחוני וכלכלי עם אדיס אבבה עם התחייבת לבנות צי אתיופי! ככה שמצרים לא תמהר לתקוף יבשתית ואילו אתיופיה לא תמהר בכלל, הזמן משחק לטובתה.

מה שנכון לעכשיו משאיר את האפשרות האווירית. חיל האוויר המצרי כולל מעל ל1,000 כלי תעופה. עם מסוקי אפאצ'י, מטוסי מיראז', ו218 מטוסי f-16, והיא לא מפסיקה לשכלל אותו בצמוד לצבא האמריקאי. ואילו חיל האוויר האתיופי כולל כ220 כלי תעופה פעילים כשלפחות 97 מהם תוצרת ברה"מ. היתרון המשמעותי הוא למצרים במערכה אווירית.

אולם עדיין אין התקפה מצד מצרים וזו מחכה. כל המתנה מצרית רק מקלה על אתיופיה ויוצרת מנוף לחץ אתיופי על מצרים כשלאחרונה יש את היתרון הצבאי מכל בחינה לצאת להתקפה. הדמוגרפיה והאקלים האזורי לא מסמנים לנו תרחיש אופטימי ליחסי שתי המדינות האלו או לשלום אזורי.

להורדת pdf עם הפניות למקורות מידע

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram