19/10/2019

הבלוק הפולני

הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

המישורים הצפון אירופיים הם החלק שמחבר את צפון ומערב צרפת לאורך האוקיינוס האטלנטי דרך ארצות השפלה, צפון גרמניה, מזרחה לפולין ומשם עוד יותר מזרחה לארצות כמו אוקראינה, הבלטיות, בלארוס, ובסופו של דבר להרי האורל ברוסיה שמבדילים בין אירופה לאסיה. המישורים האלו הם מצד אחד ברכה כלכלית גדולה שכן הם עשירים באדמה טובה ופורייה(כמובן מישורית) עם שפע נהרות, אקלים נוח, גשמים, דרכי מסחר, מפרצים לנמלים של צפון אירופה, ומדרום מוגנים על ידי שרשרות הרים: הפירנאים, האלפים, הסודטים, והקרפטים. האזור הזה הוא המפותח והעשיר ביותר של אירופה. אולם מנגד הוא פרוץ לפלישות גדולות. צרפת פרוצה מהצד הצפון מזרחי שלה עם איום מכיוון גרמניה, גרמניה עצמה פרוצה ממערב עם איום צרפתי וממזרח עם איום פולני(או מי שישלוט בשטח הזה, בעיקר רוסיה), רוסיה עצמה מפחדת מאיום שיגיע מכיוון מערב דרך המישורים הצפון אירופיים בין עם זה יהיה פולנים, גרמנים, צרפתים, שוודים או אחרים. לכן הברכה של המישורים הצפון אירופיים הוא גם איום ביטחוני גדול. האזור הזה היה מתוח ביותר במאה ה-19 וה-20 בעיקר בגלל גרמניה לאחר איחודה והתעצמותה התעשייתית. היום האיום הזה עלול לחזור.

המישורים הצפון אירופאים
המישורים הצפון אירופיים | ויקיפדיה

גרמניה הייתה המדינה הלוחמנית ביותר של המאות ה-19 וה-20 באירופה. היא הטילה מצור על פריז ב1871, היא פלשה לצרפת ב1914 ושוב פעם ב1940 וכבשה אותה. היא פתחה בהתקפה פעמיים בחזית המזרחית שלה. מעבר לסיבות אידאולוגיות היו כאן סיבות ראליסטיות והן:

  • רצון בביטחון עם עומקים אסטרטגיים ומניעת פלישות אליה תוך אבטחת האחדות של המדינה החדשה.
  • שמירה על שווקים פתוחים באירופה למסחר, מסחר שיכלול בעיקר את התוצרת התעשייתית הגרמנית.
  • קבלת אספקת ברזל, פחם, עץ, בדיל, נפט ועוד(היום זה גם כולל גז מרוסיה והים הצפוני).
  • שמירה על מוצא לים ומניעת מצור ימי עליה על ידי צרפת, בריטניה, או כל מעצמה אירופית אחרת.
  • וביסוס הקיסרות\מדינה הגרמנית.

אומנם לה אלו היו מטרות טובות אבל לצרפת, שבמשך מאות שנים ניסתה למנוע את האחדות של ערי ומדינות גרמניה, זה היה איום גדול. לא רק לצרפת גם לרוסיה שהתרחבה מערבה במאה ה-18 גרמניה מאוחדת אומרת כוח נגדה. פולין שהייתה באמצע בין רוסיה לגרמניה איבדה את עצמאותה במאה ה-18 מאותה סיבה.

אולם לאחר מלחמת העולם השנייה אירופה חוותה תקופת שלום ארוכה של 70 שנים, שלום שהוא לא טבעי לאופיה הגאוגרפי והמדיני. השלום הזה הגיע בגלל או בזכות האיום הסובייטי כשברה"מ פרסה את כוחותיה בגרמניה המזרחית שבדיוק כבשה או בפולין ומנגד ארה"ב פרסה את כוחותיה בגרמניה המערבית, בצרפת, באיטליה, בבריטניה, ואף בטורקיה כדי לכתר את ברה"מ ולמנוע ממנה להגיע לאוקיינוס האטלנטי. בשביל ארה"ב שליטה של מעצמה אירו-אסיאתית אחת בגבולות אירו-אסיה עם מוצא מבוסס לים היא האיום הגדול ביותר שיכול להיות עליה והיא תעשה הכול כדי למנוע את זה. היא התערבה במלחמות העולם באירופה בכל פעם שחששה כי או שגרמניה תכבוש את מזרח אירופה או שרוסיה תכבוש את מערב אירופה, לכן התערבה ופרסה את כוחותיה לאחר סיום הקרבות. אך פריסת כוחות כזאת נגד ברה"מ בפני עצמה לא הספיקה שכן היא רצתה לשמור את מדינות מרכז-מערב אירופה שתחת חסותה מאוחדות. אותן מדינות היו יריבות מזה מאות שנים: ספרד, צרפת, בריטניה, וגרמניה(בשלב זה גרמניה המערבית) ומה שהיא עשתה היה ליצור את המסגרת של ברטון וודס. עם חופש כלכלי, שווקים פתוחים, גישה למשאבים, גישה לחומרי גלם, מוסדות פיננסיים בין לאומיים ועוד. העולם שגשג ואירופה שגשגה גם כן. אבל לאחר פירוק ברה"מ לארה"ב אין כל סיבה להמשיך את אותה שמירה ואת אותו סדר כלכלי, כשממשל טראמפ מפרק אותו עם מלחמות סחר וסגירה הדרגתית של השוק האמריקאי.

צבא ארה"ב באירופה

ישנה ירידה חדה במספר החיילים האמריקאים באירופה בשנים האחרונות כפי שאפשר לראות בטבלה מעל. מדינות כמו גרמניה חוות את הצמצום המשמעותי ביותר, וכך גם טורקיה(הצבת כוחות בה באה לכתר את ברה"מ מדרום וגם להקרין עצמה במזרח התיכון), גם באיטליה, ספרד, ובריטניה. ועם היציאה של טראמפ מההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני ב2018 מרוץ החימוש, בעיקר הרקטי, במזרח אירופה גובר שוב. הורדת מספר החיילים באירופה היא בעיקרה במרכז-מערב היבשת, אזור שלא מרגיש מאוים על ידי תהליכי ההתעצמות של רוסיה והאיומים שלה מערב על הבלטיות ואוקראינה. פולין היא מדינה שמאוימת מכך בצורה נחרצת. ב2016 שר הביטחון הפולני הכריז כי היא תגדיל את צבאה מ100,000 חיילים ל150,000 עד 2022(היא כבר עומדת על 120,000 ב2018) כולל 35,000 אזרחים שיהיו מאומנים לקראת מלחמה וזאת כשנאט"ו התגלתה כחסרת יכולת לאור האיום הרוסי וסיפוח קרים. פולין מקבלת בברכה את הסיוע האמריקאי, ארה"ב לא רוצה לראות מצב שבו גרמניה ורוסיה הופכות להיות שותפות שכן זה מממש את האיום הגאופוליטי עליה. ביולי 2017 נאם טראמפ בוורשה על החשיבות של ברית בין המדינות, הגדלת המסחר, הגדלת ייצוא הגט"ן האמריקאי לפולין תוך הורדת יבוא הגז שלה מרוסיה או השימוש שלה בפחם, הוא דיבר על הגירה והאיום הרוסי-איראני ועוד. טראמפ מקדם מדיניות אנטי רוסית באירופה מתוך זווית הגז כשבספטמבר 2018 נאם באו"ם נגד גרמניה שמייבאת 60% מהגז שלה מרוסיה. באוקטובר 2018 הסכימה חברת אנרגיה ממשלתית פולנית לייבא 2 מיליון טון גט"ן מארה"ב ב20 השנים הקרובות. בנוסף לכך הממשל האמריקאי הנוכחי מחזק את פולין והופך אותה לראש הקואליציה האנטי רוסית-גרמנית. בפברואר 2019 התקיימה בוורשה פסגה אנטי רוסית ואיראנית בהובלת ארה"ב עם מעל ל60 מדינות שהוזמנו(בהן ישראל). ביוני 2019 נחתמה בין המדינות עסקה בשווי 2 מיליארד דולר להקמת בסיס ל2,000 חיילים אמריקאים, שיועברו מגרמניה, לחיזוק פולין ובאוגוסט פורסם כי ישנן תוכניות להקמת 6 בסיסים נוספים במדינה. כחלק מאותה ברית ארה"ב מגדילה את מכירות הנשק שלה לפולין ורומניה אך גם לאוקראינה. למעשה ייצוא הנשק האמריקאי ב2014-2018 צמח ב29% לעומת 2009-2013(עיקר הצמיחה בייצוא היא למזרח התיכון) כשהשוק המזרח אירופי הוא הזדמנות גדולה עבורה. מתוך 40 יבואניות הנשק הגדולות בעולם פולין נמצאת במקום ה38 ואף מדינה מרכז או מזרח אירופית לא נמצאת שם, מתיחות היא הזדמנות כלכלית. אולם דבר זה מחייב את ארה"ב לחייב את מדינות אירופה ונאט"ו להגדיל את תקציב הביטחון שלהן.

תקציב הביטחון של מדינות באירופה

רוב מדינות מרכז או מערב אירופה ואפילו מזרחה מחזיקות תקציב ביטחון של פחות מ2% או אפילו פחות מ1% אולם לשם השוואה ב1991 תקציב הביטחון ברומניה היה 4.7% ובהונגריה ב1985 הוא היה 4.9% כשבישראל היום הוא 4.34% וב1991 היה 17%! כלומר במצב של מתיחות למדינה אין ברירה אלא להגדיל את התקציב מה שמחייב לרכוש או לייצר נשק, לא בדיוק מצב שארה"ב מפסידה ממנו. המסגרת של ברטון וודס יצרה הוצאות אמריקאיות והבדלנות האמריקאית היא הזדמנות לרווחים.

אחד האיומים הגדולים של פולין בא לה מערבה, כלומר מכיוון גרמניה. גרמניה היא מדינה שמבססת את עצמה בצורה נרחבת על שווקים פתוחים. זוהי כלכלת 4 טריליון דולר, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, כש35% ממנה מבוססת על ייצוא מתוכו 66% לאירופה כש7.8% הוא לצרפת, המדינה השנייה בגודלה אליה היא מייצאת לאחר ארה"ב אליה מגיע 8.4% מהייצוא הגרמני כך שככל שארה"ב סוגרת את השוק שלה תוך הטלת מכסים על ייבוא מגרמניה היא נכנסת לבעיה. גרמניה היא המדינה שהתעשרה הכי הרבה מברטון וודס ופירוק ברה"מ, היא מקבלת את רוב הנפט והגז שלה מרוסיה(40% מהגז ב2015) ו50% מהגז שלה הגיע באותה שנה מנורבגיה והולנד, כלומר מהים הצפוני. כך שלא פלא שהיא תומכת בבניית צינורות הגז נורד סטרים 1+2 בים הבלטי והיא תומכת בייצוא הגז הרוסי, היא צריכה ומסתמכת עליו. גרמניה נהנתה פה משני העולמות, הגז הרוסי וכוח העבודה הזול של מזרח אירופה, והשוק הצרכני העשיר של אירופה. היא כפתה על יוון חבילת סיוע שלמעשה שומרת אותה כפופה לגרמניה ומדינות רבות באיחוד מרגישות כי גוש היורו הוא למעשה מזימה של הבנקים בגרמניה לשמור אותן ממשיכות לרכוש תוצרת גרמנית. היא בפני עצמה מהווה כמעט רבע מכלל כלכלת האיחוד האירופי המונה סך הכול 18 טריליון דולר מה שהופך אותה לכוח כה משמעותי בכלכלה והיכולת הבנקאית של האיחוד. אולם יש כאן בעיה והיא שגרמניה חייבת לשמור על שווקים פתוחים באירופה, בשל הזדקנות האוכלוסייה שלה(21% הם מעל גיל 65) אין לה יכולת ליצור שוק צרכני מבית.

לא רק היא גם שאר מדינות האיחוד האירופי מזדקנות בקצב גובר עם 19% סך הכול מעל גיל 65. הנתון האירופי הזה הוא חשוב במיוחד בגלל שהוא אומר כי החלק הצעיר יותר בפירדמיה האירופית הולך ופוחת מה שאומר שיש פחות ופחות אנשים שיכולים לרכוש מוצרים מוגמרים מגרמניה או כאלו שייקחו הלוואות(משכנתא, לימודים אקדמיים, פתיחת עסק ועוד) מהבנקים המרכזיים בגרמניה. זה איום כלכלי הולך ומתקרב מה שמחייב אותה גם למצוא שווקים חדשים בחוץ(אפריקה למשל) וגם לשמור על שאר השווקים סגורים לתוצרת גרמנית, כלומר לבטל שוק חופשי וליצור מעין קואלוניאליזם תוך אירופי שרק התוצרת שלה נמכרת. יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי כחלק מהברקזיט והחתימה על הסכם יציאה מוצלח באוקטובר 2019 הפחיתה לה שוק אחד גדול וחזק עם תוצרת גבוה לנפש, זה משאיר בינתיים את צרפת.

אצל צרפת רק רבע הכלכלה מבוססת על ייצוא, גם חלק גדול, ו66% לאירופה[. אבל בשונה מגרמניה לה יש חלופות. לצרפת יש את אחד הציים החזקים בעולם, עם נושאת מטוסים ובסיסים ברחבי העולם, היא שומרת על שווקים נאו-קולוניאליים באפריקה כחלק מcfa ויש לה 3,500 חיילים פזורים ב5 מדינות אפריקאיות כדי לשמור על דומיננטיות צרפתית, דומיננטיות שבה פעולות חברות האנרגיה שלה. מבחינה אנרגטית היא מתבססת יותר על אפריקה כשרוב הגז והנפט שלה מגיע מאלג'יריה וניגריה, עם ייבוא מקטאר(היא רוצה להרחיב את הייבוא מאיראן) או ייבוא מנורבגיה והים הצפוני, רק חלק קטן הוא מרוסיה. כשלקח אפשר להוסיף שמעל ל70% מהחשמל שלה מבוסס על גרעין. צרפת היא מדינה הרבה יותר סגורה מגרמניה, יש בה מסורת יותר ריכוזית ויותר סוציאליסטית בחברה שלה. במאי 2017 מרי לה פן זכתה ב34% מהקולות ולא עברה אבל כן התחזקה פוליטית, מפלגתה "החזית הלאומית" רוצה להוציא את צרפת מגוש היורו, נאט"ו, האיחוד, לחזק את הקשרים עם רוסיה, להפחית את המסחר, לחזק את השוק המקומי וכו'. מה שאומר להתנתק מגרמניה. דבר כזה עלול לנתק לגרמניה את אחד השווקים שלה ולחזק את רוסיה מערבה. היא יכולה לפנות בקלות לאפריקה במקום לאירופה מה שעלול לגרום לגרמניה להיות אלימה יותר, בין היתר מזרחה לפולין או לנסות לאחד כוחות עם רוסיה. ללא חסות אמריקאית שיצרה אותן מאוחדות, ואת אירופה בכלל, שוב התחרות מגיעה. למעשה גרמניה פרסמה ב2017 את "השקפה אסטרטגית 2040" עם 6 תרחישים לפירוק נאט"ו והאיחוד ולמעשה הכנות להרחבת כוחה הצבאי כשב2018 פרסמה על תוכניות להגדיל את צבאה מ172,000 חיילים למעל ל200,000 עד 2025 כשהיא גם תגדיל את תקציב הביטחון ל1.5% ואף היום יש לה נוכחות צבאית גוברת באפריקה כחלק מהלחמה באל קאעידה.

בנוסף לזה צריך לציין את החדירה של טורקיה לדרום מזרח אירופה, כלומר לבלקן. טורקיה מפרה באופן קבוע את המרחב האווירי והימי של יוון וחותרת בגלוי ובאופן פעיל להחרים את הגז של קפריסין. יש לה היסטוריה ארוכה בבלקן(שם האימפריה העות'מאנית התחילה ולא בלבנט) כשהיא נעצרה בשערי וינה לפני כיבוש אירופה. היא מגבירה בשנים האחרונות את ההשקעות בבלקן, בעיקר בקרב נוצרים ולא מוסלמים כי לאלו יש את הכוח הפוליטי. למעשה המסחר שלה במקום צמח מ445 מיליון דולר ב2003 ל3 מיליארד דולר ב2016 עם פוטנציאל להרחיב אותו. בשונה מרוסיה שמשקיעה בבלקן באנרגיה או סין בתשתיות טורקיה משקיעה במגוון תעשיות שונות. ב2018 היא חתמה על הסכם סחר חופשי וביטול הצורך בויזה עם: מונטנגרו, סרביה, מקדוניה, ואלבניה. אולם למרות זאת היא רחוקה מלהיות הכוח הדומיננטי במקום ואלו רק צעדים קטנים שעה שהיא עסוקה בסוריה ועיראק או במזרח הים התיכון. כיוון שהשוק האירופי גדול פי כמה מזה של המזרח התיכון לשם היא תפנה, מדינות וישגרד למשל(פולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה) הן כלכלה של מעל לטריליון דולר. במצב של מלחמה באירופה בשל חולשת נאט"ו היא תוכל לפלוש לדנובה או לרומניה עצמה, יש לה גם שאיפות באוקראינה והיא רואה בעין רעה את התרחבות רוסיה במקום. כך שמצד אחד יש פוטנציאל בינה לבין פולין אך מנגד יש פוטנציאל לאיבה חזקה בטווח הארוך.

וכמובן יש רוסיה המדינה שרק מחכה להתרחב מערבה לכבוש את אוקראינה, את הבלטיות, ולספח את בלארוס(בה היא כבר שולטת בצורה עקיפה עם שליטה בכלכלה שלה, כל האנרגיה שלה, כש50% מהמסחר הבלארוסי הוא עם רוסיה) רוסיה מבססת על הכלכלה שלה על ייצוא דלקים כשנכון ל2018 40% מהגז של האיחוד הגיע מרוסיה(35% מנורבגיה ו11.3% מאלג'יריה) ו27.3% מהנפט הגיע מרוסיה ו11.2% מנורבגיה. מה שאומר שמדינות בדרום אירופה כמו צרפת איטליה וספרד יכולות לפנות לאפריקה ובמערב אירופה וצפונה כמו בריטניה, הולנד, נורבגיה, שוודיה, ושוב צרפת(יש לה יתרון גאוגרפי) יכולות לפנות לים הצפוני. עבור גרמניה יש פה מלכוד והיא חייבת לשמור על אי סגירה מכל הכיוונים וברית עם רוסיה מה ששוב מכניס את פולין למלכוד משני כיוונים. רוסיה מקיימת נוכחות צבאית גדולה בגבולה המערב. ב2017 היא קיימה את תרגיל "הזפד"(מערבה) בבלארוס עם קרוב ל100,000 חיילים, מקיימת התקפות סייבר במזרח אירופה, מלחמת היברידית באוקראינה, חותרת לשלוט באוקיינוס הארקטי תוך הפרת המרחב האווירי והימי של איי סבלברד שאמורים להיות ניטרלים. שאיפת העל שלה היא להגיע לדומיננטיות בים הבלטי תוך שליטה על האי גוטלנד האסטרטגי והכפפת שוודיה ופינלנד אליה ולהגיע יבשתית עד הרי הקרפטים עצמם מה שאומר לכבוש\לספח את אוקראינה, הבלטיות, בלארוס, עם חלקים מרומניה ופולין. זה תרחיש יום הדין עבור מדינות מרכז-מזרח אירופה, פולין זוכרת את המלחמה שלה נגד רוסיה\ברה"מ בין 1919-1921 שגרמה ל100 עד 200 אלף הרוגים, בה היא ניצחה ושימרה את עצמאותה.

לפולין יש את הסיכוי הטוב ביותר ליצור את הבלוק האנטי גרמני-רוסי הזה, היא הכלכלה הגדולה ביותר מבין כלכלות מרכז-מזרח אירופה. יש לה את רשת הדרכים הטובה ביותר שמחברת בין המדינות במקום אליה וממנה את גרמניה או רוסיה. היא גם נמצאת בדיוק במרכז המישורים הצפון אירופיים מה שהופך אותה לפגיעה במיוחד או עשירה במיוחד וגם מחויבת לבלום את רוסיה בקלינינגרד. היא עומדת בראש קבוצת וישגרד כשאוסטריה היא חברה נלוות וביניהן יש שיתופי פעולה דיפלומטיים, כלכליים, ואף צבאיים. פולין מנסה לגייס חברות נוספות לברית. למשל שוודיה. שוודיה עצמה מוגנת כשמצפונה יש הרים גבוהים וקפואים כחלק מהטונדרה והטייגה, ממערבה את נורבגיה ההררית והחלשה צבאית, מדרומה את הים הבלטי ובחלקה הדרומי יש את מרב האוכלוסייה שלה. גם במקרה שלה חלק חשוב מהכלכלה מתבסס על ייצוא וחלק גדול ממנו לאירופה וגרמניה(11% מגיעים לגרמניה) מה שמחייב אותה ליצור חלופות מסחריות, היכולות הטכנולוגיות והכלכליות שלה יכולות להשתלב בשוק הפולני או בשווקים הפולניים. למעשה שוודיה גם לא שותפה לבעיה האנרגטית של שאר מדינות אירופה, רוב הדלקים שלה מגיעים מהים הצפוני ו54% מהאנרגיה שלה היא בכלל מתחדשת. אך יש לה אוכלוסייה קטנה בת 10 מיליון תושבים והיסטוריה ארוכה של איבה נגד רוסיה. במאי 2018 הממשל השוודי פרסם עלון לכל התושבים מה לעשות בזמן מלחמה וזאת בשל מתיחות גוברת עם רוסיה, רוסיה עצמה שואפת לכבוש את האי גוטלנד של שוודיה במצב של מלחמה ומגבירה את הפרות השטח האווירי והימי של שוודיה ויחד עם הנוכחות הימית ומערך הרקטות הרוסי בקלינינגרד לשוודיה יש סיבה טובה לחשוש. לא לחינם בזמן המלחמה הקרה היא החזיקה צבא של חצי מיליון חיילים בסדיר ומילואים ורצתה להחזיק בנשק גרעיני. היא כבר לא מעצמה יבשתית(היא כבשה את מוסקבה במאה ה-17 והייתה אימפריה) ואיבדה את פינלנד לטובת הקיסרות הרוסית ב1809. מאז התבוסה שלה במלחמת החורף הגדולה של 1700-1721 היא התרכזה בעיקר בכוח ימי והיום יש לה תעשיית ספנות נרחבת שיכולה להגיע ביחד עם פולין בזמן מלחמה ובשילוב להטיל מצור ימי על סנקט פטרבורג ולתקוף את קלינינגרד. גם בשבילה עצמאות המדינות הבלטיות היא יתרון ביטחוני מהותי. אבל היא ופולין ביחד מונות רק 50 מיליון בני אדם אל מול 80 מיליון של גרמניה או 140 מיליון של רוסיה ודורשות כוח נוסף.

בריטניה היא חלק חשוב מברית כזאת ולאחר יציאתה מהאיחוד היא תתמקד באינטרסים הצפון האירופיים והאטלנטיים שלה ולא של אירופה היבשתית. בריטניה הטילה מצור ימי על רוסיה בים הבלטי בזמן מלחמת קרים וניסתה לחסום את רוסיה מלעבור במצרים הדניים תוך כיבוש סנקט פטרבורג(ללא הצלחה) יש לה תרגילים משותפים הולכים וגוברים בשנים האחרונות עם פולין והבלטיות ואף רצון להקים בסיסים בפולין. בשנות ה-30 היא לא תמכה בצורה מעשית בפולין מעבר להצהרות רשמיות וזאת לא בגלל פחד או תמימות של נוויל צ'מברליין אלא בגלל חוסר יכולת להילחם בו זמנית בגרמניה או ברה"מ, הפעם המצב עלול להיות דומה אילו ארה"ב לא תיתן חסות כלשהי(גם אם עקיפה). אבל בכל אופן התחזקות פולין היא אינטרס בריטי מהותי. מדינה נוספת בבלוק הפולני הזה היא פינלנד אך זו תלויה רבות בייבוא אנרגיה מרוסיה(מעל למחצית הגז והנפט) ומסחר איתה בשביל ברצינות להצטרף לבלוק כזה. אוקראינה היא שותפה טבעית וכך גם רומניה ואלו, בחסות אמריקאית, אכן מחזקים את השותפות. כדי שדבר כזה יצליח היא צריכה למצוא חלופה אנרגטית כלשהי שכן היא תלויה בצורה כבדה על ייבוא גז ונפט מרוסיה יש גם את האפשרות לבנות צינור נפט או גז מהים הצפוני אליה אבל זו לא אפשרות ראלית בשנים הקרובות.

מעבר לכך חובה להוסיף פה אינטרס פולני נוסף. בדומה לגרמניה גם היא מבססת חלק חשוב מהכלכלה שלה על ייצוא(40%!) ואותו ייצוא או בכלל מסחר הוא בחלקו הגדול עם מדינות האיחוד או גרמניה בפרט הדבר הזה מוסיף אינטרס נוסף לפולין שהוא יצירת שווקים סגורים עבור עצמה ולאו דווקא לטובת שאר המדינות בבלוק הזה.

פולין נגד רוסיה
פולין והשותפות הטבעיות לברית הזאת | kredit image: mapchartnet

במידה והברית הזאת תצליח לרקום עור וגידים(שוב פעם מאוד חשובה פה החסות האמריקאית להצלחה) אז החזון של יוסף פילסודסקי, נשיא פולין בין 1926-1935 שהנהיג קודם את המלחמה נגד הסובייטים, ליצור קואליציה סלאבית אנטי רוסית-גרמנית תצליח וזה ישנה שוב פעם את המפה הגאו-פוליטית של אירופה.

להורדת pdf עם קישורים למקורות מידע

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram