12/10/2019

האם יש עתיד לחקלאות הישראלית

האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

החקלאות בישראל קיבלה שם רע בשנים האחרונות, הסיבה לכך היא המכסים הגבוהים על ייבוא מזון, מכסים שגורמים להעלאות מחירי מזון שונים במרכולים והחנויות. על ייבוא של בשר עוף המכס יכול להגיע ל31%, קטניות בשיעור של 21.68% ועל ירקות שונים עד 104.75%. זאת לצד הקצאות מים לחקלאות, הקצאות ששומרות על כמות מסוימת של מים לחקלאים עם מחירים נמוכים מהרגיל, כמו למשל קו"ב של מים שפירים בעלות של 1.98 ₪ במידה ואין החרגה בשימוש לעומת עלות של 7 ₪ לקו"ב בשימוש ביתי. המכסים וההקצאות האלו אכן מעלים את המחיר ומשנים את ההרכב התזונתי וסוג המאכלים שאזרחי ישראל יכולים או לא יכולים לאכול(כמו האיסור על ייבוא אננס כדי לשמור על השוק המקומי) אבל אלו לא משנים דבר בנוגע לעצמאות התזונתית של ישראל. אותה עצמאות היא אחד הטיעונים העיקריים של חקלאים או כל מי שתומך במגזר החקלאי הישראלי, תמיכה שדורשת הקצאות מים, שטחים, ואיסור על ייבוא\מכסים שנועד לשמור על השוק המקומי. אבל זו לא הבעיה או הפתרון של העצמאות התזונתית בישראל אלא למעשה חוסר היכולת של זו להתקיים. על גידולים כמו חיטה למשל אין כמעט מכסים מהסיבה שחיטה היא בלתי אפשרית לגידול בישראל כדי לספק את התזונה המקומית בשל השטח הרב שהיא דורשת.

העצמאות התזונתית דורשת למעשה מישראל(או כל מדינה אחרת) שטח ומים.

אוכלוסיית ישראל של היום כבר מונה כ9 מיליון בני אדם ועל פי הלמ"ס תמנה עד 2065 כ20 מיליון. סך השטח של ישראל מבחינת דונמים הוא 21.7 מיליון וממנו 4.35 מיליון הם בשימוש חקלאי. על פי מנהל מקרקעי ישראל יש רק 7 מיליון דונם שמתאימים לבנייה(בהם השטח שמוקצה לחקלאות) ובפעול רק 1.85 מיליון יכולים לשמש היום לבנייה. אם לוקחים בחשבון את הצורך של יישוב האוכלוסייה אז יידרשו פינוי שטחים שהם בין היתר משמשים לחקלאות.

מתוך ה4.35 מיליון דונמים האלו 191,400 הולכים לגידולים הדרים. פרדסים שנעקרו בשנות ה-80 וה-90 היו מראה נפוץ על מנת לפנות שטח לבנייה וכך גם לגבי מטעים אחרים. 430,000 דונם משמשים לגידולי מספוא לבעלי חיים וגם זה שטח שתופס מקום לבנייה. כלומר מאות אלפי דונמים שקרובים למרכזי ערים ויישובים קיימים עומדים בפני התרחבות הבנייה.

צריך גם לקחת את הטיעון הכלכלי, או העדרו, שרק 1.1% מכלכלת ישראל מבוססת על חקלאות. וכי רק 0.985% מכוח העבודה הישראלי מועסק בחקלאות(ירידה מ"שיא" של 3.5% ב1991). הרי ברור כי השטח שמפונה יכול לשמש למרכזי תעשייה והייטק חדשים כולל מרכזי מחקר ופיתוח כמו אלו שנבנים היום באזור התעשייה פתח תקווה או מסביב לבאר שבע, או בחולון ורחובות, או מקומות אחרים בארץ ששימשו או יכול לשמש לחקלאות אלו הם רווחיים בהרבה לעומת החקלאות. הכסף הזה שיכל להיכנס לכיסי האזרחים בדמות משכורות או המדינה בדמות מיסים יכול היה לשמש לייבוא מזון הרבה יותר מאשר לגדל אותו.

מעבר לכך כבר היום מרבית המזון של ישראל מיובא. דו"ח של הלמ"ס מ2017 הציג כי 99% מהדגנים של ישראל, 90% מהדגים שלה, 61% מהקטניות, ו58% מהבקר יובאו. למעשה רק גידולים מסוימים מספקים את רוב תצרוכת המזון בהם עגבניות, תפוחי אדמה, ומלפפונים. הסיבה היא שהם דורשים הרבה פחות שטח ומים. אבל גידולים כמו בקר, חיטה, או תירס לא יכולים לספק את רוב תצרוכת המזון שלא לדבר על אורז שאותו בכלל אי אפשר לגדל בישראל ברמה מסחרית.

זה לא רק עניין של שטח שחסר ונדרש לאוכלוסייה הצומחת זה גם עניין של מים. ב2016 צריכת המים הכוללת של ישראל הייתה כ2.3 מיליארד מ"ק מתוכם 55% הופנו לחקלאות. ישראל חווה בצורת קשה, כחלק מהבצורת המזרח תיכונית, שכוללת מיעוט גשמים, התייבשות מקורות מים ואפילו מעיינות בגליל והגולן, מדבור וירידת המינרלים בקרקע. דבר זה חייב את ישראל לפתח בזריזות את יכולות ההתפלה שלה. ב2015 היא כבר התפילה 50% מהמים השפירים שלה וסך הכול 80% מהמים לצרכים ביתיים. ואילו ב2016 התפלה כבר סיפקה רבע מכלל המים בישראל(כולל חקלאות) עם התפלת 604 מיליון מ"ק בשנה ויכולת להתפיל 660 מיליון מ"ק כשהיעד ל2020 הוא 750 מיליון מ"ק. צריכת המים בישראל ב2030 צפויה להגיע ל2.7 מיליארד מ"ק. וההתפלה עשתה עבודה חשובה ואפשר להגיד שהצילה את ישראל מהגורל של סוריה ומדינות אחרות שסבלו\סובלות ממחסור חמור במים במזרח התיכון. ההתפלה הגיע לצד היכולת של ישראל למחזר במים כשנכון ל2018 היא ממחזרת 87% מכלל מי הקולחין שלה.

אבל התפלה היא פתרון חלקי בגלל העלות הגבוה שלה. למעשה עלות הקמת מתקן התפלה היא בסביבות ה1.5 מיליארד ₪, זאת לא כולל את עלות החיבור לצנרת והתשתיות, ועלות ההתפלה עצמה היא 2-3 ₪ למ"ק כלומר ב2020 היא אמורה לעמוד על 1.5-2.1 מיליארד ₪ בשנה. המצב הזה של המחסור במים לא עומד להשתפר כשכמות המים המתחדשת לנפש בישראל באופן טבעי עומדת ב2014 רק על 91 מ"ק, ירידה מ327 מ"ק לנפש ב1962, ירידה שהיא שילוב של גידול אוכלוסייה והבצורת. אם לוקחים בחשבון צמצום המגזר החקלאי בישראל בחצי מהכמות אז זה אמור לפנות לא פחות מ500 מיליון מ"ק בשנה לצרכים ביתיים וזאת מבלי לפגוע בעצמאות התזונתית של ישראל שלמעשה לא קיימת.

אולם לא כולם שותפים לדעה הזאת. מחקר שהתפרסם בדצמבר 2018 הציג תכנית לישראל לעצמאות תזונתית עד אמצע המאה הזאת. הוא למעשה מציע להגיע למצב של עצמאות תזונתית על ידי שינוי הרכב התזונה של אזרחי ישראל ממבוסס בשר, חלב, ודגנים למבוסס על פירות וירקות. בין היתר לוותר על גידולי מספוא לבקר ועופות לוותר על גידולי חיטה ודגנים בישראל, על גידולי פרחים וצמחי נוי, ולהתבסס על גידולים שעשירים בקלוריות ורכיבים תזונתיים ודורשים כמה שפחות שטח ומים כמו למשל בננות ועגבניות על פני גידולי חומוס ושקדים. תאורטית אפשר להסכים עם הטענה הזאת, דיאטה צמחית בריאה יותר דורשת הרבה פחות מקום ומים ולעבור לדיאטה כזאת כן יכולה ליצור עצמאות תזונתית. אבל מהלך כזה הוא כל כך מורכב פוליטית וחברתית שקשה לדמיין אותו יוצא לפועל. קודם כל מדובר בלכפות על חקלאים היום בישראל לוותר על הפעילות שלהם, למשל בוקרים ומגדלי מספוא שיצטרכו לפנות את השטח לצורך גידולי מלפפונים ובצל, או מגדלי הדרים שיפנו את השטח לגידולי זיתים בשיטת בעל(זיתים בגידול בעל הם המלצה של המחקר) ומנגד מדובר בצורך לשנות את כלל צורת הצריכה של אזרחי ישראל את סל המזון שלהם ואת אורח חייהם וזה בפני עצמו כבר אתגר גדול, על אף שהוא פתרון יעיל.

כך שלחקלאות בישראל פשוט אין עתיד כשבוחנים את השילוב של שטח ומים.

אולם תעלה גם הטענה של החשיבות הלאומית של חקלאות, הדימוי, הציונות וכו' אבל זו בדיוק שורש הבעיה, זהו טיעון רגשי. חקלאות נועדה לספק מזון כמו שצבא נועד לספק ביטחון ולא שום דבר אחר. אם אין יכולת חקלאית בגלל היעדר מים ושטח מתאימים אז את המים, ההון, והשטח צריך לפנות לפתח תעשיות והייטק שיניבו הרבה יותר כסף וזה יוכל לספק לישראל את המזון שהיא זקוקה לו.

להורדת pdf עם הפניות למקורות מידע

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram