12/10/2019

אימפריה בלתי נראית

התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
הירשמו כמנויים לערוץ לאומנות ביוטיוב  

אינטיליגנציה מלאכותית או א"ם היא בעלת אפשרות לשינויים כלכליים-חברתיים מוחלטים בין מדינות ובתוך מדינות. היא יכולה להביא לשגשוג כלכלי מצד אחד למדינות ולאבטלה המונית מצד אחר כשהיא משנה את אופי התעשיות, מזניקה את האנושות למהפכה התעשייתית הרביעית, פותרת בעיות רפואיות ומביאה את האנושות לגבולות החדשים שלה. החלל והעולם האינטרנט הופכים להיות נגישים יותר לבני אדם ומחזקים אותם ואת מי שמחזיק בטכנולוגיה הזאת אולם בו זמנית היא מביאה לתחרות גוברת בין מדינות.

יש לה 3 יכולות ראשיות בתחום הידע:

  • מידע גדול ונגיש הפתוח לציבור הרחב. שאיתו הוא יכול לקבל ידע בחינם ובצורה מהירה.
  • מחשבים מתוחכמים יותר שיכולים לעבד מידע עצום במהירות עצומה.
  • והdepp mind תוכנות למידה עצמאיות שיכולות לשנן מידע וחמושות באלגוריתם מתוחכם כדי ללמוד דפוסי פעילות של תוכנות ומקצועות כדי לחזור עליהן.

בטווח הקצר התחום הידע הן יכולות לגרום לפיטורים של רואי חשבון, מתכנתים פשוטים, נוטריונים, חשבי שכר, חוקרים במקצועות מסוימים באקדמיה, טלרים, שירות לקוחות ועוד. בנוסף לפריצת הדרך במידע ישנו שכלול המכונות ואולי בעיקר האוטומציה בכלי הרכב שיכולה לגרום לנהגי משאיות, נהגי אוטובוסים ומוניות, מנופאים וכו' לאבד את העבודה שלהם אף מקצועות כמו אבטחה ובקרה ועוד מגוון מקצועות אחרים יימצאו את עצמם חסרי תועלת לעומת הא"ם.

מדובר בבעיה חברתית עצומה עם אפשרות לעשרות מיליוני מובטלים בארה"ב ואירופה. אולם בטווח הרחוק היא יכולה לפתור בעיות רבות. "החורף הדמוגרפי" שהעולם החווה מאירופה, דרך צפון אמריקה, יפן, סין, ובעתיד אף הודו, גורם לכך שהאוכלוסייה מזדקנת בצורה מהירה מאוד עם אחוזים קטנים יותר ויותר של צעירים כלומר של כוח עובדה חזק וזול. האוטומציה הזאת יכולה למעשה לפתור את אותה בעיה.

היא גם בעלת פוטנציאל כלכלי עצום כשעד 2030 יש לה את האפשרות להוסיף 15 טריליון דולר לכלכלה האמריקאית.

מעבר לרווחים הכלכליים יש כאן רווחים ביטחוניים גדולים. כשגם מדינות מתחרות על אותה טכנולוגיה ושליטה בה(חשוב לציין שסייבר נכנס תחת הקטגוריה של א"ם). זאת למשל בטכנולוגיה צבאית כמו gps, ריגול לווייני והשתלטות מרחוק על לוויינים של מדינות עוינות, מכונות ירי אוטומטיות, רובוטים בשדה הקרב, חליפות קרב, ואף עמדות פיקוד ממחושבות כשכל חייל מנוהל על ידי פיקוד ובקרה שהוא למעשה מערכת ממחושבת עם אלגוריתם להבין את תמונת הקרב ולמסור פקודות לכל חייל בהתאם לדרישות והמצב.

למדינות כמו קנדה, יפן, סינגפור ואחרות כבר יש אסטרטגיית א"ם כשב2012 אובמה הצהיר כי התקפת סייבר על ארה"ב תהייה שקולה להתקפה צבאית. בספטמבר 2017 נשיא רוסיה פוטין הצהיר כי מי שישלוט בטכנולוגיה הזאת ישלוט בעולם. כבר היו האשמות רבות נגד רוסיה שב2016 היא התערבה דרך הרשתות החברתיות במערכת הבחירות האמריקאית למען ניצחונו של טראמפ. אולם רוסיה נמצאת מאחור מאותה בחינה(מעבר לסייבר) חסר לה את ההון, השוק החופשי, חברות ההייטק, וכוח קנייה פנימי שיביא לצמיחה טכנולוגית המתאימה להגעה לעליונות טכנולוגית. פה צריך להסביר כי רוח יזמית היא חלק חשוב מצמיחת הייטק בגלל אופי העבודה. נדרשים כמה שפחות מעורבות ממשלתית, הון של האוכלוסייה עם כוח קנייה גדול כדי לרכוש מוצרי הייטק ודיגיטל, רגולציה נמוכה שתמשוך השקעות וחברות זרות וכו'. כלומר מדינה צריכה להיות בעלת שוק חופשי כדי להתעצם טכנולוגית, רוסיה חסרה את זה. יותר מכך ברוסיה יש בריחת מוחות(תופעה דומה במדינות אחרות במזרח אירופה) בגלל חוסר יכולת להתפתח כלכלית במדינה מה שגם פוגע ביכולת שלה לצמוח.

ישראל דווקא מובילה באותה תחום. לצד התרבות היזמית שלה היא "נהנית" ממצב לחימה מתמשך ואוכלוסייה קטנה יותר ביחס למדינות סביבה. מה שהביא אותה לייצר עליונות טכנולוגית למען הישרדותה, עליונות שמשמשת גם לכוח כלכלי גדול. הגיוסים ליחידות עילית טכנולוגיות כמו 8200 הביאו לתרבות הייטק והכשרות בתחום שהביאו לאין ספור חברות סטרטאפ מוכוונות רווח. ישראל ייצרה: מכ"מים, מערכות נ"מ ונ"ט, טילים מתקדמים, מערכות הגנה לרכבים משוריינים(מעיל רוח), סייבר מתקדם, מלטי"ם, טכנולוגיה לריגול אחרי תנועות עיניים,  מצלמות מתקדמות לריגול אחרי יו"ש ועזה באמצעות על גבי כדורים פורחים, אמצעי לילה, ועוד. אלו סייעו לפיתוח תעשיות חלל ורפואה ישראליות עם מו"פ שהוא אחד מכלי הצמיחה המרכזיים של ישראל, המצב הביטחוני והדמוגרפי שלה יחד עם התרבות היזמית הכינו אותה למהפכה התעשייתית הרביעית.

שיא התחרות על א"ם הוא בין ארה"ב וסין. הפנטגון מזהיר כי סין עושה מאמצים ניכרים להגיע לדומיננטיות באותו תחום. בספטמבר 2018 ארה"ב אישרה עוד 2 מיליארד דולר לפיתוח א"ם והצבא האמריקאי משתף פעולה עם חברות הייטק ואינטרנט רבות במדינה בתחום זאת למרות התנגדות של חלקן(התנגדות סמלית בעיקר) לאותו שיתוף פעולה. הקיצוץ במס החברות של טראמפ מדצמבר 2017 נועד בין היתר להחזיר חברות הייטק לארה"ב. מבחינת סין יש שתי מטרות ראשיות בדומיננטיות בא"ם. שליטת המונים, וצמיחה כלכלית.

פריצת האינטרנט בשנות ה-90 יצרה את אשליית החופש והדמוקרטיה ברשת. כי חברות קטנות ואמצעי תקשורת קטנים יוכלו להיות משוחררים מאחיזת הממשלה, להביע ביקורת, ולנצח את החברות הגדולות. אולם זה לא המצב. מדינה יכולה עכשיו לרגל אחרי האוכלוסייה שלה, היא יכולה להבין מה האלגוריתם של מרדנים אפשריים ברשת על ידי הבנה אחרי מי הם עוקבים, מה הם קוראים, ואפילו איזו מוזיקה בדרך כלל מרדנים טיפוסיים שומעים, ובכך לזהות אותם מראש ולמנוע תופעות כמו האביב הערבי. בהודו למשל הממשל הציג את תכנית india stack שהיא תוכנית שאפתנית לשינוי הכלכלה והחברה ההודית דרך הייטק כשלכל אדם יש תעודה ודטה ביומטרית, כרטיסי זיהוי ומסמכים דיגיטליים, ואמצעי תשלום דיגיטליים. מה שנועד לשבור רגולציה, את שיטת הקסטות, בעיות מעמדתיות, ובעיות של ניהול בין מחוז למחוז. אבל ברור מאוד למה דבר כזה יכול להתפתח לשליטה הדוקה יותר על האזרחים. מדינה תוכל לשלוט בנתינים שלה ובידע שלהם ואף בבידור שלהם.

סין היא המובילה בזה כשהיא פיתחה דיקטטורה דיגיטלית במחוז שינג'יאנג אחרי האוכלוסייה האויגורית של המחוז. שם 9 מיליון בני אדם הם למעשה עבדים של משטר ממוחשב. היא עוקבת במודע אחרי המחשבים, הפלאפונים, טאבלטים, וטלוויזיות של האוכלוסייה. בדיקות שגרתיות של האזרחים, כולל חיטוט בפלאפונים שלהם, ממשיך כדי למנוע כל תנועה עצמאית. זה מגיע למצב של קידוד שמו של אדם וסימן ההיכר שלו על רכישת מוצרים כמו סכינים. מדובר במדינת משטרה עצומה שמזהה, באמצעות אלגוריתם, מי הוא "מורד פוטנציאלי" ואוסרת אותו או חוקרת אותו מראש גם אם הוא לא עשה דבר או תכנן דבר רק על בסיס הפוטנציאל שלו להיות מורד על פי האלגוריתם הממשלתי. דבר שהיא עלולה להשליך על שאר סין כשבדיעבד יתברר ששינג'יאנג הייתה רק ניסוי מקדים.

דבר נוסף שסין(או כל מדינה\גוף\חברה\אינדיבידואל אחר) תוכל לעשות זה ליצור חדשות וליצור הצהרות והכרזות של מדינאים בצורה מזויפת. ישנן מספר טכנולוגיות, אחת נקראת lying bird, שיכולות לבצע זיוף פנים. כלומר חיישנים מותקנים על פניו של אדם שמדבר למצלמה ומה שמשודר על מרקע הטלוויזיה או המחשב זה פניו של מדינאי כלשהו בעולם תוך חיקוי מילותיו, הבעות פניו, וטון הדיבור של מי שמשתמש בתוכנה רק עם פניו, הבעותיו וטון הדיבור של המדינאי. מה שמשאיר פתח חזק ביותר לזיוף הצהרות.

סין מונעות מחברות זרות(לא רק הייטק) לפעול בתחומיה כשהיא עצמה פועלת בצפון אמריקה ואירופה ואף מנסה לרכוש חברות הייטק אירופאיות. היא מנסה להתערב בשוק ההייטק וטלקומוניקציה במערב. ענקית הטלקומוניקציה הוואי הסינית(בעלת מחזור מכירות של 60 מיליארד דולר ב2015) הואשמה פעמים רבות בריגול אחרי המערב ואזרחיו, כשב2018-2019 היא כמעט נאסרה לפעילות בארה"ב. לא רק היא גם חברות אחרות באותו התחום שמוכרות פלאפונים או מחשבים ניידים עוקבות אחרי הלקוחות שלהן ואוספות עליהם נתונים. חברות כמו אמזון הן לא רק פלטפורמות לסוחרים חיצוניים למכור דרכן את סחורתן אלא היא בעצמה אוספת את הנתונים אחרי הלקוחות כדי להבין איך אפשר למכור להם תוך דחיקת הסוחרים הוותיקים מאמזון והשתלטות על השוק הזה. דבר דומה עושה חברת עליבבא שכביכול מתווכת בין סוחרים לספקים. רועי זצנה, שכתב את הספר המרתק "השולטים בעתיד", טוען שברגע שחברה דיגיטלית עוברת רף מסוים של הכנסות ולקוחות אי אפשר כבר להתחרות בה באותו תחום והיא בעלת ההון והידע המתאמים על הלקוחות והאלגוריתם שלהם כדי לשלוט בו. לאלו אפשר להוסיף התפתחות של בנקים דיגיטליים שמאפשרים לאחסן הון במדינות אחרות ומדינה אחת יכולה להביא למצב שכל ההון מאוחסן אצלה, מה שכמובן מחזק אותה.

כוח הריגול הזה מאפשר למדינה אחת לגרום למרד במדינה אחרת. היא אוספת על אותה מדינה והאוכלוסייה שלה מידע, מה מציק לאוכלוסייה ונגד מה הם רוצים להתמרד, יוצרת באמצעות דפי פייסבוק או ערוצי יוטיוב תנועה חברתית חדשה(הכול מרחוק) מפעילה מנגנון תעמולה מתוחכם עד כדי יצירת גוף פוליטי שהיא כביכול לא הייתה שותפה ביצירתו אך הוא משרת את המטרות שלה. זה מבין למעין ניאו-קולוניאליזם באפריקה או מדינות אחרות שחסרות את הרמה הטכנולוגית הזאת כשסין או רוסיה או ארה"ב או אפילו ישראל יכולות להשתלט מרחוק על דעת הקהל במדינות מסוימות.

ושוב פעם סין. היא רוצה להיות המרכז העולמי באותו תחום עד 2030 ועם אוכלוסייה של 1.3 מיליארד בני אדם יש לה מקום רב לצמוח(אילו לאוכלוסייה יהיה את כוח הקנייה) בתעשיות הייטק ודיגיטל. צמיחת חברות כאלו משרתת את כוחו של הממשל. ב2015 הממשל הסיני הכריז על יוזמת made in china 2025 שהיא למעשה יוזמה ב10 תחומים שונים להפוך את הכלכלה הסינית מכלכלה מוטת ייצוא לכלכלת שוק פנימי על ידי פיתוח 10 תעשיות הייטק גדולות. פיתוח כזה יגרום ל3 דברים: רמת חיים גבוה יותר מה שיביא לשוק צרכני גדול יותר ויסייע בשינוי אופי הכלכלה, הורדת כמות ההלוואות הגדולות במדינה שנועדו עד כה לפיתוח תעשיות כבדות למען תעשיות הייטק שלא דורשות הון רב להתחלה, וירידה בתלות בייבוא דלקים.

הצלחת המיזם יכולה להציל אותה מהבעיות הדמוגרפיות והכלכליות העצומות שאותה מדינה נמצאת בהן. אולם המכסים של ארה"ב עם האפשרות לסנקציות אמריקאיות מטילות בספק את היכולת של סין להגיע לרמה כזאת.

מדובר למעשה בתחרות גאו-פוליטית אדירה. מדינות כמו סין-רוסיה-איראן-קוריאה הצפונית משתפות פעולה כשלאיראן זו הזמנות לבצע התקפות סייבר מגד ישראל וארה"ב ומנגד מדינות כמו ישראל-ארה"ב-בריטניה משתפות פעולה. סייבר יכולה להביא להתקפה גדולה נגד למשל רשת החשמל של מדינה מסוימת, או שיתוק תעשיות, או אפילו שינוי דעת הקהל עד כדי מרד של ממש. לכן התחרות הזאת הולכת ונמשכת. האינטרנט מכלי חופש עלול להפוך לכלי שמשמש דיקטטורה דיגיטלית ישנה אפשרות לפתח נשק מתקדם בהרבה שיביא ליתרון יחסי עצום למדינה אחת על פני האחרת וחברה יכולה להתעשר תוך שליטה על חברות אחרות בקולוניאליזם מחודש אחת כנגד השנייה. בשביל אותה דומיננטיות מדינה צריכה שוק צרכני גדול משלה(או להשתלט על שווקים צרכניים אחרים), תרבות יזמית, ולמנוע את התנאים לדומיננטיות בא"ם ממדינה אחרת.

השאירו תגובה:

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:

13/10/2019
אידיוטים שימושיים
על הבלבול שבשילוב חברה וגאו-פוליטיקה
12/10/2019
אימפריה בלתי נראית
התחרות על אינטליגנציה מלאכותית בין מדינות וכיצד שליטה בה יכולה לכונן דיקטטורות דיגיטליות
14/12/2019
אלוהי האינטרנט
האם הרשת יכולה לשלוט בעולם?
12/10/2019
ארדואן רוצה גרעין?
למה ארדואן מתכוון כשהוא אומר שכל מדינה זכאית לגרעין
22/01/2020
ביקור פומפאו בבלארוס
האם עלולה לפרוץ מלחמה בין רוסיה לפולין בגלל בלארוס?
12/10/2019
האם האסטרטגיה של ישראל נגד איראן כשלה?
בשנים האחרונות ישראל ניסתה ליצור קואליציה בין לאומית בראשות ארה"ב נגד איראן כדי להביס אותה כלכלית. האם ניסיון זה הצליח או לא?
12/10/2019
האם יש עתיד לחקלאות הישראלית
האם לאור הבצורת המזרח תיכונית והמחסור במים החקלאות בישראל יכולה להמשיך להתקיים
19/10/2019
הבלוק הפולני
הקואליציה האנטי גרמנית-רוסית החדשה של פולין
12/10/2019
הגזו-דולר
למה אין מלחמה בין ארה"ב ואיראן
12/10/2019
ההיגיון הכלכלי של הפלישה הטורקית לסוריה
כיצד טורקיה תממן את יישוב הערבים בשטח הכורדי של צפון סוריה
לאומנות גם במדיות החברתיות
linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram